בואו בנות לביתי

בואו בנות שבו איתי

שבו איתי בביתי האישי

בואו בנות נשב היום יחדיו

נשתף בשדה המשותף

נפתח אותו לשדה רחב

ניכנס אליו כולנו יחדיו

מה מתרחש בשדה המשותף?

השדה רחב פתוח מכל צדדיו

חשופה את בתוך המרחב

שמרי על מקומך בשדה הרחב

ילדתי לא הכל כזב

מהותך הפנימית חזקה בכל מצב

את הרי הלומדת, כלוחמת עומדת!

אפילו כשהרוח נודדת

פתחי ידייך לרווחה, אזני יציבתך מולה

הרימי ראשך, עצמה בבריאתך

הישארי על מקומך איתנה מולך

שבי כשהשקט איתך בליבך

וכך הכניסהן אל ביתך

בואו בנות, בואו נשב היום יחדיו

ונשתף יחד בשדה המשותף

דברי איתי, דברי איתי את שבליבך

אני זה, איתך מיום היוולדך

מכיר אני את שבליבך

מכיר אני בכאבך

מכיר גם את מאבקך

המאמץ, לא בשבילך

בטח לא להתפתחותך

זה שמולך, כמותך!

הוא לא התשובה לשאלתך

הוא לא אשם בכאבך

אז דברי איתי, דברי איתי את שבליבך

תני לו ממך

לא התנייה בתוכך

לא ממנו, לא ממך

את אדון לעצמך

לכן נשמי עמוק בתוכך

נשמי לתוך ליבך, לתוך נפשך

מלאי אוויר בביתך, שם חדוותך

גלי לי רצונך

רצונך בביתך

ודברי איתי, דברי איתי את שבליבך

כי אני כאן מיום היוולדך

ישבתי מולו אחד במספר, דלק דלק וכבה

ישבתי מולם חמישה במספר, דלקו דלקו וכבו

ישבתי מולם שבעה במספר, דלקו דלקו ופתאום הדליקו

בגיל 15 בא אליי, בחר להתחבר איתי, בחרתי אותו

נפשותינו נהיו לאחת

הקושי הוא שחיבר חזק את החיבור, ליפף אותנו ביחד כאחד.

הביא איתו את ביתו, הבאתי איתי את ביתי

וביחד ביתנו

ביתנו לילדנו שבחרו אותנו, איתנו

בואי איתי ילדתי והחזיקי בידי, אאסוף אותך אל חיקי,

אתן לך מאורי

אורי שלך ככל שתצטרכי, עד שיהיה אורך בתוכך.

ואז ילדתי החזיקי בידך את ילדך, אספי אותו אל חיקך, תני לו מאורך

עד אשר יהיה אורו בתוכו

וכך ילדתי אהובתי , יד ביד נאסוף לחיקנו את כל ילדנו את כל עתידנו

נצית את הניצוץ שבאורנו,

הגדל ומתרבה בתוכנו דרכנו

בואי ילדתי אהובתי אאסוף אותך לחיקי

אתן לך מאורי

עד אשר יכבה נרי

נס גדול

נס גדול היה פה

נס גדול היה פה אצלי

אצלי בתוכי

הסתובב הסתובב והבין

בתוכה אמונתה, בתוכה, בתוך עצמה

המאמינה בכוחה? בכוחה של האמונה?

אור הניצוץ מציץ

מציץ מתוכך, נוצץ עלייך, אלייך

ישמר הניצוץ כל מהלך חייך

אמונתך בטוב והמיטיב היא האמונה שתקחי אלייך

לעצמך

היא האמונה שתראה לך כי מבחן מולך, מולך לתיקונך

מולך להתפתוחתך.

לא עוד עומס גדול מפחיד ומאיים

לא עוד עיוורון

לא עוד קטנה וחסרת ישע את

קלפי מעלייך את הקליפות האוטמות, כאילו שומרות

כך תזכי לאור יקרות, אל מול הנרות

אל מול הנר המאיר בתוכך

את אשר לא רואה את – הוא יאיר

את אשר מפחיד אותך – הוא יבהיל ויניס

כי נס

נס גדול היה פה

נס גדול היה פה אצלי

אצלי בתוכי

ממקומה, ממקומה האישי, נוכחת

נוכחת מול מאבקה

מאבקה על מקומה, מאבקה על קיומה

ביתה הוא ממלכתה

ממלכתה האישית, ממלכתה הפנימית

נאבקת מול מחשבתה העמוסה, אמונתה

אמונתה בנאמר מולה, בנאמר בתוכה

שמעי! אך גם הקשיבי!

הקשיבי קשב עמוק יותר, נקי יותר

פזרי הערפל שבאמונתו יושב

ותראי! יש אחרת!

יבהיר, יתבהר

צרי את מקומך, את מקומך בביתך

המשיכי דרכך, למדי דורותייך

למדי אותם את הקשב

ממך דרכך

שמעו! אך גם הקשיבו, שמעו את הניגון

שמעו את ניגון הלב

בהסכמתו שמחתו

ובשמחתו מנצח הוא על החלקים

וכששרביט הקסם בידו, מנגן הוא

מנגן הוא ושר

שר את שירת המלאכים……..

שומעת? מקשיבה? אני פה בפנים

שומעת? מקשיבה? – אין קול ואין עונה

הרעש מחריש אוזניים, אני עצמי לא בטוח שאני פה,

הכל עמוס פה, המחשבות מתרוצצות, מבקרות, שופטות,

פוחדות, מרעישות.

להבהיל את הפחד, לא להסתכל אליו, עליו.

שומעת? מקשיבה? אני פה בפנים

הפוגה שקטה……….

– שומעת! מקשיבה!

הקשיבי! אני פה בפנים, הקשיבי שנייה קטנה!

מרוב רעש את לא שומעת כלום, איך אפשר לחיות ככה?

-איך ככה?

ככה בעומס, ככה בפחד, היסוס, חמדנות, רחמים עצמיים,

חוסר שביעות רצון!

-רחמים עצמיים?

את לא שומעת את הרחמים העצמיים? כן, רחמים

אין לי, לא נתנו לי, לקחו לי, לא יכולה יותר, ניסיתי הכל.

ילדה, כל אלה הם עומסים של רחמים עצמיים

-אז מה עושים?

מקשיבים בהכרה, ואז ״ את שחסר לך תתני״

– ומה עושים עם השאר? כל מה שאמרת?

השאר? גם הם עומסים, הם שייכים לרישומים של הילדה, ילדה.

לחוסר ההבנה של הילדה, של מה שרשמה בילדותה.

-אז מה עושים?

תקשיבי להכרתך תראי מה שם, יש שם אמת פנימית שיודעת,

יש שם אור גדול שמביא לשמחה גדולה יותר, ששמחה.

-אז למה אני לא שומעת את כל זה?

כי את לא מספיק מקשיבה בהכרה.

– להקשיב למי?

להקשיב לאמת הפנימית, זאת האמת שנמצאת, יודעת, מכירה.

פשוט לחזור אליה, לא לתת לרעש לנהל אותך

תתעלי, ותתפתחי מעליו, מעל הרעש, שם תקשיבי,

ואז תשמעי את האמת הפשוטה הנקייה

– באמת? זה אפשרי?

בטח ילדה, זה אפשרי

שומעת? מקשיבה?  אני פה בפנים

-שומעת! מקשיבה! לא לצעוק!

בואי איתי השנה, זו החדשה, החדשה המתחילה

הורידי מעלייך, הורידי מעלייך את השנה ההיא, שעברה.

והתקדמי.

הניחי בצד שגיאותיך , הפורתייך, כבדים הם עלייך

אספי איתך הבנותיך, דיוקייך, וקחי אותם איתך,

הם ציידתך לדרך, קלים הם.

ולכי, לכי לך בשביל המאיר, הדרך מאירה בה, מראה היא, תראה לך.

לכי לך לאט לאט, הפנימי! הזמן שלך, בשבילך.

שנה זו שלך, שלך להתמלא למלא

תני לך את השקט, השקט לגדול לצמוח, לשמוח.

שמחי וצמחי בתוך עצמך, בתוך ליבך

מהותך בפנים קיימת מתקיימת, תמה, חמה, אוהבת, מקבלת

מלאי ליבך, הביני! כוחך בעוצמתך!

בואי איתי השנה, זו החדשה, החדשה הבאה עלינו לטובה.

כן אני מבינה עבר עלייך יום לא טוב

חשבת ככה, הרגשת ככה

כן, גם האמנת ככה וככה, ואת מרגישה את כל זה חזק, מטולטלת.

האנרגייה שלך ירודה, חסרה, הפנים שלך נפולות, את חשה דפיקות לב מואצות,

קשה לך לנשום.

ואת מרחיקה את כולם ממך, ולמעשה את רחוקה מעצמך

את לא יכולה להכיל אותך, איך תכילי אחרים?

את עסוקה כולך בעצמך, ובמה שקורה לך מולך, כועסת, רועמת, מאוכזבת.

בואי נרגיע קטנה, לא כל העולם סובב סביבך

״תתגברי״     התבגרת      ״ תתגברי״

התגברתי!!!!!

באנו עם ניצוץ

סליחההההה אני צועקת

סליחה סליחה עולם יקר מלא טוב ויופי הדר ותפארת

סליחה סליחה גופי היקר הבנוי מחיבורי חיבורים מורכבים העובדים

בהרמוניה, בשרשרת מחוברת האחד ליד ועם השני

סליחה סליחה נפשי היקרה שמחברת אליה לב, רגש, ומחשבה, העובדים

בשרשרת הרמונית משותפת ומדוייקת להביא אותי לשמחת עולמים

סליחה סליחה אהוביי היקרים , אתם שאיתי בדרך, אתם שמראים לי,

אתם שמחבקים אותי, אתם שמכילים אותי

ס ל י ח ה