הכרה > סיפורים אישיים > אילן הרן – איך הגעתי אל ימימה

אילן הרן – איך הגעתי אל ימימה

אני לא מנהל יומן אישי. אבל לו הייתי מנהל יומן אישי, הייתי רושם בו את הסיפור (האמיתי) שלהלן :
תגיד יומן יקר, איך הגענו עד הלום, מה קורה פה ? למה אפילו שאלה פשוטה כמו “מה קורה פה” אני שואל בשפת “עד-הלום” ? המצב חמור, אין ספק.
אתה שואל איך הכל התחיל ? נו כמובן, האשה אשמה, אני אזכיר לך, היינו באותה מסיבת גג ברמת השרון, אח… אח… ימי רמת השרון העליזים, טוב לא באמת, היו גם זמנים מגעילים למדי אבל באותו ליל שישי (כן, כן, פעם קראנו לערב שבת – ליל שישי) הוזמנו למסיבת גג ברמה”ש, טוב, מזמינים אז הולכים.

אוכל, מוזיקה, ריקודים… ו…מסמר הערב, הזמינו מכשפה, טוב לא מכשפה אמיתית כזו של הארי פוטר, מישהי די צעירה אפילו נראתה לא רע שהושיבה את כולנו במעגל ופתחה בקלפים והתחילה לספר לכל אחד שאם יהיה לו מזל הוא יקבל הרבה כסף ועוד עתידות מדהימות אחרות.

אחרי זה היא לקחה איש איש והסתכלה לו על העין השלישית, יומן, תעשה לי טובה תפסיק לצחוק, היא כנראה באמת ראתה עין שלישית, ושתדע לך שגם אני שכשאני שתוי או הזוי אז גם אני יכול לראות עין שלישית…

כל הבנות הצטופפו בתור לבדיקה הרפואית של העין, וגם אני, מה יש, גם אני רוצה עין שלישית, טוב טוב תפסיק לגחך, אני יודע שגם עם השתיים הקיימות אני לא עושה עבודה טובה, אבל רציתי, מותר ! לא ?

נו נו המסיבה מתפתחת וצחוקים עולים והסיפורים בשמים ואז נזרק השם של ימימה לאויר. אתה לא תאמין, ניסיתי להיזכר מי הזכיר את השם שלה ולא הצלחתי, אבל השם של ימימה היה באויר והמכשפה החמודה שלנו פתאום מרצינה ואומרת “חברה ימימה זה לא שייך, בואו נחזור לקלפים…” השרלוק הולמס הפנימי רשם את העובדה שפה קרה משהו שראוי לחקירה, אלא שהחשודה (המכשפה) סירבה לשתף פעולה ונאלצתי לחזור הביתה עם החידה.

אתה שואל למה האשה אשמה ? טוב, קודם כל היא אשמה כי היא אשמה,

מה ? אני נשמע דביל ? יומן יקר אם לא תפגין כבוד אני סוגר אותך במיידי… אבל האמת שאתה צודק, היא אשמה בזה שאחרי שבועיים בערך היא אומרת לי “יש לי את הטלפון של ימימה” אתה יודע, זה מהדברים שרק האשה יכולה לעשות, וזה גורם לי להרגיש קטן וטיפש. תהיתי מה תהיה הטקטיקה הכי טובה לתשובה, והחלטתי שהתשובה הגברית הרגילה שזה ממש לא מעניין תהיה גרועה כי האמת שהסקרנות בערה אצלי. אז ניסיתי בתחכום גברי לגלות מה היא יודעת – אז תליתי בה עיני עגל ושאלתי משהו כמו “נו אז מה זה ימימה” ? אבל גם היא לא ידעה…

עשיתי מה שכל גבר עושה במקרה זה, התעלמתי מהנושא ושכחתי ממנו תוך 10 דקות.

חצי שנה עברה מהרגע הזה כאשר הטלפון של ימימה קבור בארנק האשה… וכמו באגדות: פעם, לפני הרבה הרבה שנים במקום רחוק… פתחה האשה את ארנק הקסם ובמקרה גילתה פתק מקומט עם טלפון זר, זה לא צחוק יומן יקר, בארנק של האשה דברים הרבה יותר גדולים הולכים לאיבוד …

אבל זה עוד לא הכל, היא מתקשרת ושואלת מתי מתחילה קבוצה ואומרים לה הערב !!!!

מאיפה היא בכלל ידעה מה לשאול ?

אז אפילו לא דיברתי עם ריבונו של עולם, אחרת הייתי בהחלט שואל אותו. אבל זה לא משנה. האשה מתקשרת, מקבלת תשובה והולכת לקבוצה כבר באותו הערב … אני מחכה לה בבית בוער מסקרנות. האשה מגיעה ורואה אותי בדמות סימן שאלה כזה … אני מדלג על הנחמדויות הרגילות של מה נשמע, איך את מרגישה, רוצה קפה, וכ”ו וישר – נו אז מה זה ימימה ? אני דורש תשובה.

האשה בצייתנות מרגיזה עונה לי “אני לא מבינה את זה אבל זה מרגיש טוב ונכון” אני מנסה שאלות מכל הכיוונים ונשבר מול התשובה היחידה הזו שאני מקבל.
באסה…
טוב, אז מה עושים ?
אין ברירה, אני מודיע לאשה חגיגית שאני הולך לקבוצה בעצמי.
“לא יקבלו אותך” כך האשה.
בדיעבד התברר שהתכוונה שקבוצת הגברים כבר התחילה לפני חודשים, אבל אני כמובן שמעתי את דבריה אחרת.
לא יקבלו ? זה דורש טקטיקה מיוחדת. אני מברר מתי מתקיימת קבוצת הגברים, והולך בלי לתאם, בלי לשאול, פשוט הולך ונראה מה יקרה.
ומה קרה ?
עד היום אני לא ממש מבין את זה – כאילו חיכו לי שאגיע. קיבלו אותי במאור פנים ושמחה.

הצטרפתי לקבוצה ועכשיו יכולתי לענות בעצמי על השאלה מה אני לומד בעצם ….
כלומר לא ממש.
כל מה שיכולתי לומר זה “אני לא מבין את זה אבל זה מרגיש טוב ונכון” .

והשאר זה היסטוריה.

סוף סוף יכולתי להתפנות לשאלה גדולה אחרת : למה האשה צודקת כל הזמן ???

הכותב הינו איש היי-טק  (קצין מיל בח”א, מהנדס אלקטרוניקה ובעל חברה) שכיום הינו מדריך חשיבה הכרתית בקבוצות וב-4 עיניים ורואה בעשיה זו שליחות לחיים.